מהו סקר היבטים סביבתיים ולמה הארגון שלך חייב אותו
סקר היבטים סביבתיים מהווה את הלב הפועם של כל מערכת ניהול סביבתי. מטרתו היא למפות בצורה אנליטית וברורה את כל נקודות הממשק בין פעילות הארגון לבין הסביבה. ללא סקר מעמיק, ארגונים פועלים בעיוורון חלקי חשופים לקנסות של המשרד להגנת הסביבה, לפגיעה תדמיתית ולבזבוז משאבים ניכר. מעבר לציות לחוק ביצוע הסקר הוא דרישת חובה עבור ארגונים המבקשים לקבל iso 14001 2015 שהינו התקן הבינלאומי המוביל לניהול סביבתי.
הסקר מאפשר להנהלה לקבל תמונת מצב אמיתית ומבוססת נתונים. במקום לנחש היכן כדאי להשקיע מאמצים בהפחתת פסולת או חיסכון באנרגיה הסקר מספק תעדוף מתודולוגי ברור. על פי נתוני ארגון התקינה הבינלאומי ISO, חברות שביצעו סקר והטמיעו מערכת ניהול סביבתי דיווחו על ירידה משמעותית בעלויות התפעול ועלייה ביתרון התחרותי שלהן.
מדריך צעד אחר צעד לזיהוי היבטים סביבתיים
ביצוע סקר מקצועי אינו פעולה של אדם בודד היושב במשרד אלא תהליך חוצה ארגון הדורש שיתוף פעולה מצד מנהלי מחלקות עובדי קו ייצור ואנשי אחזקה. להלן השלבים המרכזיים לביצוע התהליך בצורה הנכונה ביותר.
שלב ראשון: מיפוי תהליכים ופעילויות
השלב הראשון דורש הבנה עמוקה של כל מה שקורה בתוך גבולות הארגון. יש לרשום את כל הפעילויות, התהליכים והשירותים. אין להסתפק רק בתהליכי הייצור המרכזיים אלא חובה לכלול גם פעילויות תומכות כגון תחזוקה, ניקיון, שינוע, אחסון ופעילות משרדית. רצוי לסייר פיזית באתרים השונים ולראיין את העובדים בשטח שכן הם אלו שמכירים את העבודה על בוריה.
מומלץ לחלק את הארגון לאזורים או מחלקות ולשרטט תרשים זרימה עבור כל פעילות. מיפוי מדויק ימנע מצב שבו היבטים סביבתיים משמעותיים נופלים בין הכיסאות. חשוב לזכור כי כל פעילות שגרתית וגם כזו שאינה שגרתית כמו הקמת קו ייצור חדש או טיפול בתקלות חירום חייבת להיכנס למיפוי.
שלב שני: זיהוי תשומות ותפוקות
לכל תהליך שמופה בשלב הקודם יש לבחון מה נכנס אליו ומה יוצא ממנו. התשומות כוללות את כל מה שהתהליך צורך על מנת להתקיים חומרי גלם, מים, אנרגיה (חשמל או דלקים), כימיקלים, וחומרי אריזה. התפוקות מתייחסות למוצר המוגמר אך חשוב מכך לכל תוצרי הלוואי פליטות לאוויר, שפכים תעשייתיים או סניטריים, פסולת מוצקה, פסולת מסוכנת, רעש, וחום.
לדוגמה בתהליך של צביעת רכיבי מתכת התשומות יהיו צבעים, ממיסים, מים וחשמל. התפוקות יהיו הרכיב הצבוע (המוצר), אדי ממיסים (פליטה לאוויר), שאריות צבע ופחיות ריקות (פסולת מסוכנת), ומי שטיפה (שפכים). הבנת משוואת התשומות והתפוקות היא קריטית להמשך.
שלב שלישי: זיהוי ההיבטים וההשפעות הסביבתיות
זהו השלב בו מתבצעת ההבחנה החשובה ביותר בעולם הניהול הסביבתי ההבדל בין היבט להשפעה. היבט סביבתי הוא היסוד של הפעילות בארגון שיכול לבוא במגע עם הסביבה. ההשפעה הסביבתית היא השינוי הנגרם לסביבה כתוצאה מאותו היבט. כדי לעשות סדר נשתמש בנוסחה פשוטה של סיבה ותוצאה ההיבט הוא הסיבה וההשפעה היא התוצאה.
רשימה של היבטים נפוצים כוללת צריכת חשמל, שימוש במים, פליטת גזים לאוויר, יצירת שפכים ושימוש בנייר. ההשפעות התואמות יכולות להיות דלדול משאבי טבע, זיהום אוויר ופגיעה באוזון, זיהום מקורות מים, ועומס על מטמנות אשפה.
הערכת משמעותיות: איך קובעים מה באמת חשוב
ארגון טיפוסי יכול לזהות עשרות ואף מאות היבטים סביבתיים. מכיוון שאי אפשר לטפל בכולם בו זמנית נדרשת מתודולוגיה ברורה להערכת המשמעותיות. המטרה היא להפריד את המוץ מן התבן ולזהות את אותם היבטים שדורשים התערבות מיידית הצבת יעדים ובקרה הנדסית.
כדי לבצע זאת נהוג להשתמש במודל של הערכת סיכונים המבוסס על מספר קריטריונים מרכזיים. שילוב תקין של מערכת זו יסייע גם לעמידה בדרישות של תקן איכות מקביל, הדורש אף הוא חשיבה מבוססת סיכונים.
- הסתברות או תדירות: באיזו תדירות מתרחש ההיבט. האם זו פליטה יומיומית רציפה או סיכון לדליפה המתרחש אחת לעשור.
- חומרת ההשפעה: מהו הנזק הפוטנציאלי לסביבה. האם מדובר בנזק הפיך קל או בזיהום קרקע חמור ובלתי הפיך.
- דרישות חוק ורגולציה: האם קיים חוק של המשרד להגנת הסביבה או תקנה מקומית המחייבת טיפול בהיבט זה. אם קיימת חריגה מחוק ההיבט תמיד ייחשב למשמעותי.
- רגישות ציבורית ותדמיתית: עד כמה ההיבט מפריע לשכנים, לקהילה המקומית או לעובדים, כמו במקרים של מטרדי ריח או רעש חריג.
טבלת דירוג משמעותיות (דוגמה מעשית)
הדרך המקובלת לשקלל את הנתונים היא באמצעות מטריצה. מעניקים ציון לכל קריטריון ומכפילים את התוצאות. להלן דוגמה פשוטה לאופן שבו הטבלה צריכה להיראות בתהליך העבודה שלכם.
| פעילות / תהליך | היבט סביבתי | השפעה סביבתית | הסתברות (1 עד 5) | חומרה (1 עד 5) | ציון משוקלל | האם משמעותי? |
|---|---|---|---|---|---|---|
| תפעול מלגזות דיזל | פליטת גזי פליטה | זיהום אוויר | 5 | 3 | 15 | כן (דורש יעד להפחתה) |
| עבודה משרדית | צריכת נייר | דלדול משאבים | 5 | 1 | 5 | לא (דורש בקרת שגרה) |
| אחסון כימיקלים | פוטנציאל דליפה | זיהום קרקע ומי תהום | 2 | 5 | 10 (אך תחת רגולציה) | כן (חובה רגולטורית) |
הערה חשובה שחשוב לקחת בחשבון היא שכל ארגון רשאי לקבוע את רף המשמעותיות שלו אך עליו לעשות זאת באופן הגיוני ובר הגנה מול סוקרים חיצוניים או רשויות האכיפה.
דוגמאות מעשיות להשפעות סביבתיות בענפים שונים
סקר ההיבטים משתנה באופן דרמטי בין תעשיות שונות. לכל מגזר יש את המאפיינים הייחודיים שלו ואת האתגרים הסביבתיים המובהקים שלו.
בענף התעשייה והייצור: האתגרים המרכזיים סובבים סביב צריכת אנרגיה מסיבית פליטות של מזהמים מארובות הזרמת שפכים בעלי עומס אורגני או מתכות כבדות וניהול פסולת מסוכנת. מפעלים אלו נדרשים פעמים רבות לשלב את הסקר הסביבתי עם מערכות בטיחות כמו iso 45001 כדי ליצור מעטפת ניהולית שלמה המגינה על העובד ועל הסביבה במקביל.
בחברות הייטק ופיתוח תוכנה: למרות התדמית הנקייה חברות הייטק מייצרות היבטים סביבתיים משמעותיים. צריכת החשמל של חוות שרתים (Data Centers) היא עצומה וגוררת פליטות גזי חממה עקיפות. בנוסף קיימת סוגיית הפסולת האלקטרונית (E-waste) שדורשת טיפול קפדני מחזור והשמדה בטוחה, במיוחד לאור הדרישות הרגולטוריות ההולכות ומחמירות ברחבי העולם.
בענף הציוד הרפואי ובתי החולים: מוסדות וארגונים אלו מתמודדים עם סוגיות רגישות מאוד. מעבר לצריכת משאבים רגילה קיים אתגר עצום בניהול פסולת רפואית פסולת זיהומית כימיקלים ופסולת רדיואקטיבית. ניהול סביבתי נכון בתחום זה משיק ישירות לדרישות הבטיחות המחמירות ולעיתים קרובות מנוהל תחת קורת גג אחת עם דרישות רגולטוריות אחרות של תקן ישראלי ובינלאומי לפיתוח וייצור מוצרים סטריליים.
הקשר בין סקר היבטים סביבתיים לתקינה הבינלאומית
הסקר אינו עומד בפני עצמו כקובץ מבודד במחשב. הוא מהווה את התשתית שעליה נבנית מדיניות הסביבה של הארגון. על בסיס ההיבטים המשמעותיים שזוהו הארגון נדרש להציב יעדים מדידים. למשל אם זוהתה צריכת חשמל גבוהה במערכות המיזוג כהיבט משמעותי היעד יהיה הפחתת צריכת החשמל בשיעור מסוים והתוכנית תכלול שדרוג למערכות חסכוניות יותר.
על פי מחקרים של מערכות ניהול סביבתי חברות המקפידות לעדכן את סקר ההיבטים שלהן אחת לשנה או בעת שינוי תהליכי מהותי מפגינות חוסן עסקי גבוה יותר ומוכנות טובה יותר למשברי אקלים ושינויים רגולטוריים. העדכון השוטף מבטיח שהארגון לא קופא על שמריו אלא מקיים תהליך של שיפור מתמיד שהוא עקרון הליבה של כל תקני הניהול המודרניים.
